top of page
  • תמונת הסופר/תAssaf Shaish

בטון מוחלק וחימום תת רצפתי - מה קשור?

אין ספק שהבתים שלנו השתנו מאוד מאז שנות ה 80: טכנולוגיות חדשות, חומרים חדשים ודרכים חדשות לבנות ולעצב.

בין החידושים (אני לא קורא לזה טרנד כי זה הולך להשאר איתנו לעוד שנים רבות), שכבר חוגגים כמה עשורים, אפשר למצוא, את הבטון המוחלק המשמש כרצפה בתוך הבית ואת החימום התת רצפתי. לרוב שנייהם מופיעים יחד אבל לכל אחד מהם יש גם זכות קיום בנפרד.

לפני כל הידע שאני הולך לשפוך עליכם, וידויי קטן - לי יש חימום תת רצפתי ובטון מוחלק בבית - תענוג. כמו כן לשלושה פרויקטים אשר מתבצעים בימים אלו תכננתי חימום תת רצפתי ובשניים מתוכם הולך להיות בטון מוחלק.

בטון מוחלק בגוון אפור, במראה שיש עם תפרי התפשטות לאורך ולרוחב (צילום - מרווה הרוש)


אז נתחיל:

הבטון המוחלק כשמו כן הוא - יציקת בטון שעובר תהליך החלקה, גיוון (או צריבה) וחיתוך ונמרח בשכבת סילר להגן עליו. התהליך מצד אחד מהיר מאוד, יום - יומיים לבית פרטי, מצד שני אינו פשוט ודורש מקצועיות ומכשור.

את הבטון יוצקים ברוחב שכבה שנע בין 15 - 8 ס"מ, תלוי תשתיות ומבנה הבית. לרוב יחליף הבטון את שכבת השומשום, הדבק והריצוף כמובן.

את היציקה עושים אחרי שהונחו כלל התשתיות - חשמל, אינסטלציה, חימום תת רצפתי וכולי. יש להקפיד על פריסת התשתיות בחוכמה תוך היוועצות עם איש הבטון המוחלק. סידור לא נכון של התשתיות מתחת ליציקה יכול לגרום לסדקים בבטון.

ואגב סדקים - בטון הוא חומר שעובד - זה אומר שלוקח לו שנים להגיע לרמת ההתפשטות הסופית שלו. בזמן הזה יש סיכוי שיווצרו סדקי התפשטות. סדקים אלו, שעוביים בין 1-3 מ"מ, מופיעים בשכבה העליונה בלבד, הם אינם קונסטרוקטיבים אך רואים אותם. בכדי למנוע התפשטות שלהם מבצעים "תפרי התפשטות" - חורצים את השכבה העליונה של הבטון שתי וערב לעומק של כ 3 ס"מ באמצעות דיסק בטון, בהתאם להנחיות המתכנן ובהתאם למבנה הבית. איש בטון מקצועי יוכל להגיד לכם עוד לפני היציקה היכן יופיעו סדקים ומה ניתן לעשות בכדי לצמצם למינימום את הופעתם.

בתוך יציקת הבטון משלבים רשת ברזל שתתן לבטון את הגמישות שלו, משתמשים בבטון רגיל עם אגרגט קטן יחסית, ללא מעכב התקשות.

גיוון הבטון באבקות מיוחדות מתבצע ביום היציקה עם התייבשות הבטון ובתוך תהליך ההחלקה, לעומת זאת צריבה מתבצעת מספר ימים לאחר התקשות הבטון.


כמו כן לאחר סיום כלל עבודות הגמר בבית מתבצעת שטיפה של הבטון, ניקוי ומריחת סילר. את הסילר יש לחדש אחת לכמה שנים, תלוי אינטנסיביות הפעילות בשטח, בבית פרטי 5-10 שנים, לעומת זאת, בשטח ציבורי, אלומות אירועים, חנויות וכולי בין שנה לשנתיים.

דרך אחרת לבצע גמר לבטון הינו בשיטת הבומנייט - שיטה שמיישמים בעיקר בשטחי חוץ. עם תהליך התקשות הבטון מטביעים בו טקסטורות באמצעות חותמות גומי גדולות ומייצרים מראה שדומה לריצוף אבן, עץ, סלעים וכולי. את הבטון לאחר מכן צובעים או צורבים להגעה למראה טבעי מדויק.

תשאלו אותי? אז פחות... אם כבר רוצים מראה טבעי לכו על הטבעי האמיתי.


בטון מוחלק אינו מיקרוטופינג! ולהפך...

מיקרוטופינג נותן את המראה של בטון מוחלק ומשתמשים בו כשאין יכולת לייצר את העומק הנדרש לבטון מוחלק.

מיקרוטופינג הינה יישום של חומר דמוי בטון, חומר פולימרי, שיש לו יכולת הצמדות טובה מאוד למרבית המשטחים ולכן ניתן ליישם אותו על כל משטח חלק וישר - בטון, ריצוף, מדה מתפלסת, מתכת וכולי ומכאן יתרונו העיקרי - אין צורך לפרק תשתית קיימת.

את החומר מורחים בשכבה של עד 10 מ"מ, החומר אינו "חי" כמו בטון, לא יווצרו סדקים ולכן אין צורך בתפרי התפשטות.

לעיתים משלבים שכבת מיקרוטופינג על שכבת בטון מוחלק בכדי לתת גמר מאוד מדויק.

חסרונו העיקרי - לא ניתן לתקן בצורה מושלמת ולרוב ידרש פירוק של כל השכבה באזור או בחדר. כמו כן לאור דקיקות השכבה יש סיכוי לקילוף ולהפרדות לאחר מספר שנים.

המלצה שלי - במידה ומבצעים שיפוץ - ללכת על בטון מוחלק ולטפל בכל נושא התשתיות על הדרך.


חימום תת רצפתי -

אני אתחיל מהסוף וככה גם תבינו למה חיברתי את שני הנושאים יחד.

הדבר שעושה הכי טוב לחימום תת רצפתי הוא בטון!!! מסה אחידה של חומר עם הולכת חום טובה מאוד שעוטפת את תשתית החימום - 100% מהחום עובר לבית!

אפשר ליישם חימום תת רצפתי גם מתחת לריצוף עם שומשום, פרקט ואף שטיח אבל כל אחד מאלו הוא חומר שמוגדר מבודד, מעביר חום בצורה פחות טובה ולכן העברת החום תקרה בצורה יותר איטית ובניצול קטן יותר.

סדר הנחת התשתיות חשוב מאוד כשמשלבים חימום תת רצפתי:

  1. בטון קונסטרוקטיבי

  2. תשתיות דלוחין מבוטנות

  3. תשתיות חשמל ומתח נמוך

  4. תשתיות אינסטלציה

  5. שכבת שומשום ליישור קו

  6. שכבת בידוד לחימום התת רצפתי

  7. חימום תת רצפתי

  8. שכבת שומשום או שכבת בטון מדה מתפלסת

  9. ריצוף

במידה ומבצעים בטון מוחלק מחליפים את שתי השכבות האחרונות ביציקת הבטון.

יתרונות החימום התת רצפתי הם משמעותיים - החימום אינו מגיע ממקור חום אחד בחדר, אינו מייבש ומונע תופעות של כאבי ראש, אינו מייצר זיהום כמו קמינים וניתן לשלוט על הטפרטורה בצורה מדוייקת ביותר.


חימום תת רצפתי מגיע בשתי תצורות עיקריות - חימום על חשמל וחימום על מים.

משפט קצר על תצורת החשמל - מסדרים רשת של חוטי חשמל בעלי התנגדות גבוהה אשר מתחממים כאשר מזרימים בהם חשמל. זהו, עם עלויות החשמל בארץ - לא מומלץ.


בתצורת המים שהיא התצורה הנפוצה בארץ, נפרסת רשת של צינורות מים ממוגנים. כל חדר או אזור הינו מערכת בפני עצמה וכל החדרים מחוברים למרכזיה. המרכזיה מחוברת למשאבת חום (מעבה) אשר בתהליך שדי דומה לתהליך שמבצע מזגן בחימום אויר, מחממת את המים ומזרימה אותו למערכת הצינורות.

ניתן לשלוט בטמפרטורה לכל המערכת ולכל אזור בנפרד, הדלקת המערכת מתבצעת לפני החורף ומכבים אותה עם בוא האביב. תענוג!

מערכת מסוג אינוורטר תייצר עלויות חימום בית די דומות לחימום באמצעות מזגן.


ועכשיו שלב השאלה - מה קורה אם יש פיצוץ בצנרת, בטח ובטח כשיש בטון מוחלק?

אז צריך להגיד שזה אירוע די חריג ובדרך כלל פיצוץ או תקלה בצנרת תקרה כתוצאה מרשלנות של הדייר - קדיחה לא נכונה באזור לא נכון.

רוב חברות החימום יתנו אחריות לכל החיים או לכל הפחות ל 15 עד 20 שנה על הצנרת שלהם.

רוב התקלות, אם יקרו - במשאבת החום, בדומה לתקלות אופייניות במזגן.

במידה ויש נזק בצנרת אז צריך לפתוח את הרצפה - לתקן מקומית ולסגור מחדש:

בריצוף זה יותר פשוט, יש לשמור מספיק מרצפות משלב הבניה עד לשיפוץ הבא, עבודה של יום וזהו.

במקרה של בטון מוחלק - קצת יותר מורכב והתיקון יצטרך להתבצע בין תפרי ההתפשטות - פתיחה של הבטון בין התפרים, טיפול בתקלה ויציקת בטון חדשה בין התפרים. מומלץ במקרה כזה לבצע סילר חדש לכל הקומה.


בכל מקרה מומלץ לעשות ביטוח נזקי מים, זה טוב גם לתקלות בצנרת המים בבית.


נמצאים לפני בניה או שיפוץ - תשקלו בחיוב שילוב של חימום ובטון או כל אחד מהם לחוד בבית שלכם. זה ישפר את איכות החיים שלכם וייתן לכם בית יחודי.

תמיד מוזמנים להתקשר להתייעץ, לשאול ולהפגש.




Comments


bottom of page